חוקים ותקנות התומכים בשילוב

בפוסט זה אציג חוקים ותקנות התומכים בשילוב

בשנים האחרונות, חל שינוי בגישה המקטלגת תלמידים על פי הלקויות שלהם. תלמידים רבים בעלי צרכים מיוחדים משולבים במסגרות רגילות, בהבנה שעצם ההימצאות עם תלמידים רגילים תחזק את התלמידים האלה גם בלימודים וגם מבחינה חברתית. הלימוד המשותף, הטיולים, המסיבות והאירועים החברתיים מקשרים ומחברים בין התלמידים בכיתה, ומלמדים את כולם לעזור זה לזה ולהיות סבלניים וסובלניים. ההשתלבות בכיתות רגילות תקנה לילדים בעלי צרכים מיוחדים ביטחון עצמי ותעזור להם להשתלב בעתיד בחברה ככל אדם, בלי התיוג של מוגבלותם.

 

ב-01.01.2019 נכנס לתוקף תיקון בחוק חינוך מיוחד שהחיל שינויים בהליך קביעת הזכאות וסל השירותים לתלמידים עם צרכים מיוחדים

·         בהתאם לתיקון, קביעת הזכאות של תלמידים עם צרכים מיוחדים לשירותי חינוך מיוחד תעשה על-ידי ועדות זכאות ואפיון במקום ועדות ההשמה.

·         כמו כן, צוות רב-מקצועי במוסדות החינוך מחליף את ועדות השילוב שפעלו לפני כן.

·         בשנת הלימודים תשע"ט השינוי יושם ברשויות המקומיות במחוז צפון (לרשימת הרשויות).

·         בשנת הלימודים תש"פ (2019-2020) התיקון יוחל בכל הארץ.

 

 

לחץ כאן  לאתר אינטרנט חיצוני

להלן סרטון

 

מטרות השילוב

בפוסט זה אציג מטרות השילוב

לחשוף את הילד עם הצרכים המיוחדים ל"עולם האמיתי" ולתת לו לחוות את החיים וההתנהגויות הנורמטיביות והטבעיות ובניית יחסים חברתיים משמעותיים תוך הכרה עם ילדים בני גילו ללא מוגבלויות בחינוך הרגיל, התוצאות הנלוות בפעילות זו שהילד המיוחד יוכל לשפר את תחומי התפקוד השונים.

עידוד שיתוף פעולה בין מערכת החינוך הרגילה ולחינוך המיוחד ולקידומם של הילדים המיוחדים.

קיום אורח חיים סובלני במערכת החינוך ולחנך לקבל את השונה תוך למידה לסייע ולתמוך בילד עם הצרכים המיוחדים.

לתת גמישות מרבית למערכת החינוך לצורך מענה וסיפוק הצרכים המשתנים של התלמידים עם הצרכים המיוחדים.

התלמיד יתקדם מהר יותר בחומר ויוכל להסתגל במהירות לחברה.

לטפח הרגלי סיוע, פתיחות וסובלנות בקרב קבוצת ילדי החינוך הרגיל, ילדי החינוך הרגיל יכולים להמריץ את תהליכי הלמידה בקרב הילדים המשולבים. מעצב ומפתח ערכים תרבותיים בקרב הילדים המשלבים ומעודדת קבלת האחר וראיית תחומי חיים שונים (רונן, 2000).

להוביל לפיתוח כישרונותיו של הילד בעל הצרכים המיוחדים, שיפור תפקודו הגופני, והשכלי, הנפשי וההתנהגותי דבר שיכול להקנות לו ידע, מיומנויות והרגלים, ולסגל לו נורמות התנהגות מקובלת בחברה(מיכאל, 1991, מרגלית, 2000, רנד, 1994).

לחץ כאן לאתר חיצוני שמדבר על מטרות שילוב

 

אמצעי שילוב מקובלים

בפוסט זה אציג אמצעי שילוב מקובלים

אמצעי השילוב המקובלים מחולקים לשניים: אמצעי התאמת הכלל לפרט, הקרויים גם "אמצעי הַנְגַשָׁה ואמצעי התאמת הפרט לכלל, הקרויים גם "אמצעי שיקום." היתרון בשימוש באמצעי ההנגשה על אמצעי שיקום הוא שהתאמת הכלל לפרטים אחדים מקלה על התאמת הכלל לפרטים נוספים. פרטים נוספים אלה יכולים להיות תלמידים שקיימת מודעות למגבלותיהם ותלמידים שלא קיימת מודעות למגבלותיהם. הנגשה מטשטשת גם את ההבדל בין תלמידים עם לקויות לתלמידים בלי לקויות ובין תלמידים עם כסף לאמצעי אבחון ושיקום לבין תלמידים בלי כסף לאמצעי אבחון ושיקום ויוצרת אווירה שיוויונית.

התאמת הכלל אל הפרט

• שיפור נגישות מבנה מוסד הלימודים, למשל, שיפור נגישות שמע של חדרי כיתה, שיפור נגישות כיסאות גלגלים
• שיפור נגישות חומר הלימוד של הכלל (למשל, הוספת רמזים צורניים למצגת צבעונית כך שהבנתה תתאפשר גם למי שיש לו עיוורון צבעים)
• שינוי דרכי הלמידה וההבחנות של הכלל כדי שיהיו נגישות לתלמידים עם יכולות שונות (למשל, חיבור בחינות שההצלחה בהן תלויה יותר בידיעת החומר או ביכולת ניתוחו ופחות בכתיבה מהירה).

התאמת הפרט אל הכלל

• התאמות בדרכי למידה והיבחנות (כמו בחינה בעל פה לתלמיד עם ידיים משותקות) להבדיל מפטורים (כמו ויתור על בחינות לתלמיד עם ידיים משותקות). יש להשתמש במושגים "התאמה" ו-"פטור" ולא במושג "הקלה" שלא ברור ממנו אם הוא מתאר התאמה או פטור.
• סייע אישי (למשל לתלמיד עם הפרעות שפה ותקשורת שרק למי שמכיר אותו היטב, כמו סייע צמוד, קל להבין אותו ולהסביר את דבריו למורים ולתלמידים).
• טכנולוגיה מסייעת (כמו מכשור להקלטת הרצאות לתלמידים לקויי ריכוז⁾ או תקשורת תומכת וחליפית.
• העדפה מתקנת (להבדיל מפטור מחלק מחומר הלימוד) כמו הנחה בשכר לימוד שמאפשרת לתלמיד שלקותו גורמת לאבדן זמן לעבוד פחות למימון שכר הלימוד אחרי שעות הלימודים.
• הדרכות בנושא אסטרטגיות למידה ייחודיות ללקות מסוימת.

לחץ כאן למידע רחב יותר

  לחץquizlet  לפעליות בנושא אמצעי שילוב

שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים

בפוסט זה אציג שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים

שילוב בחינוך (הַכַלָה, Inclusion in Education ,Mainstreaming in Education) הוא מתן אפשרות הצלחה בלימודים לאדם עם לקות במוסד חינוכי המיועד לאוכלוסייה הכללית. הצלחה כזו צריכה להיות בכל תחומי תוכנית הלימודים במסלול בו בחר התלמיד ובהשתתפות בכל הפעילויות שתלמידים מצופים להשתתף בהן כגון טיול שנתי. שילוב בחינוך נועד לתלמידים שאובחנו כבעלי לקות ולתלמידים שלא אובחנו ואיש לא ידע לאחר מעשה שכישלונם נבע מלקות.

עקרון השילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל מדגיש את זכותם לחוות חיים רגילים, ללמוד בבית ספר הקרוב למקום מגוריהם ולקבל השכלה בסביבה הכי פחות מגבילה.

לחץ כאן  למידע באתר חיצוני

 

מיהו ילד עם צרכים מיוחדים?

בפוסט זה אציג מיהו ילד עם צרכים מיוחדים?

ילד עם צרכים מיוחדים הוא אדם בגיל לידה עד 21 עם לקות משמעותית, שבשלה מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת ואשר מגבילה אותו מלחיות חיים רגילים ללא תנאים מיוחדים שיסייעו לו.

"לקות" משמעותה לקות גופנית, שכלית, נפשית, רגשית-התנהגותית, חושית, קוגניטיבית, שפתית או לקויות התפתחותיות כוללניות.
ילדים עם צרכים מיוחדים הם ילדים עם לקויות שאינן ניתנות לשינוי (עיוורים, עם מוגבלות שכלית התפתחותית, נכים, חירשים וכו'), אבל ניתן לשפר את מצבם בעזרת סביבה שתזהה את צרכיהם ותספק אותם.
אילו אינם ילדים עם קשיים לימודיים-חינוכיים, שבעזרת טיפול חינוכי מתאים ניתן לעזור להם להתגבר על בעיותיהם.



לחץ כאן  למידע נוסף על ילדים בעלי צרכים מיוחדים

להלן סרטון המרחיב מידע על אוכלוסייה זו